
ו"ע 58675-09-14 פריאנטה נ’ מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב (28.2.16) -
בשל ההחמרה בשיעור מס רכישה לרוכש דירת מגורים, קיימת לאחרונה עדיפות לרכוש נכסים שלא יסווגו כדירה. בעניין פריאנטה רכש אדם בית ישן בתל אביב והצהיר כי בכוונתו להשתמש בו למגורים, וביקש הקלת מס רכישה לדירה יחידה. מנהל מיסוי מקרקעין מצא כי בעת הרכישה, היו בבעלות הרוכש 2 דירות וכתוצאה מכך, חייב אותו במס רכישה כדירה נוספת. הרוכש הגיש בקשה לתיקון שומה בה טען כי נפלה טעות בהצהרה וכי בפועל מדובר ברכישת בית המיועד להריסה ולכן יש לחייבו במס רכישה בגין רכישת קרקע בשיעור מס של 5%. המחלוקת הגיעה לפתחה של ועדת הערר שקבעה כי במקרה הנדון הרוכש הוכיח כוונה סובייקטיבית לרכוש את הבית על מנת להרוס אותו ולא לעשות בו שימוש למגורים ולפיכך, מדובר ברכישת קרקע החייבת במס רכישה בשיעור מס של 5%. ועדת הערר התנתה את קבלת הערר בכך שהרוכש יהרוס את המבנה בתוך 6 חודשים מיום מתן פסק הדין.
ו"ע 10216-07-14 אביגדור וימן נ’ מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (14.2.16) -
למשכירי דירות מגורים ניתנה בחוק תקרת פטור ממס הכנסה על הכנסות דמי שכירות של דירות מגורים. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בהתאם לעמדת המנהל, כי במקרים בהם משכירי דירות נהנים מפטור על הכנסות משכר דירה בהתאם לתקרה הקבועה בחוק, בעת מכירת הדירה, חישוב מס השבח ייעשה בהתחשב הפחת "התיאורטי" שהיה צריך להיות מופחת לולא ניתן הפטור. כלומר, בהתאם לקביעה זו, בחישוב מס השבח יש להפחית משווי הרכישה את הפחת הנצבר בגין דירת המגורים ולא יותרו הוצאות הכרוכות בתחזוקת הדירה.
קביעה זו למעשה מאיינת את הטבת המס שניתנה בחוק על השכרת דירות מגורים והופכת את ההטבה לדחיית מס בלבד ועד למכירת דירת המגורים.
ע"מ 26719-09-12 משעל נ’ פקיד השומה כפר סבא (2.2.16)
המערער רכש אופציה לרכישת מקרקעין תמורת 446,590 ₪ וכעבור כחודשיים, המהווים את מרבית תקופת האופציה, סיחר אותה לקבוצת רכישה ברווח של 1,367,109 ₪. רכישת האופציה ומכירתה בוצעו באמצעות מתווך כאשר המערער שהה בחו"ל. בית המשפט סקר את המבחנים שנקבעו בעניין מגיד (ע"א 9187/06) וביניהם טיב הכנס ואופיו, ההיקף הכספי ואופן מימון העסקה, בקיאות הנישום, קיומו של מנגנון לפיתוח והשבחה, תקופת ההחזקה בנכס, תדירות העסקאות וכו', תוך שהוא מעניק משקל מיוחד למידת הסיכון הכלכלי. בהתאם לקביעות שמדובר במומחיות המתווך, בכך שהעסקה ספקולטיבית, עתירת מימון עם מאפיינים עסקיים במטרה להשאת רווחים, קיבל בית המשפט את עמדת רשות המיסים וקבע כי מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, אשר תמוסה בשיעור מס שולי, ולא בשיעור מס רווחי הון. נדגיש כי פסק הדין מתייחס לנתוניו האישיים של המערער והקביעות ישתנו ממקרה למקרה.