מונחי יסוד בדיני חברות/תאגידים
 
חברה –
חברה היא אחד מסוגי התאגידים הקיימים על פי החוק הישראלי והנפוץ ביותר הקיים על פיו.
החברה הינה תאגיד אשר הינו גוף מאוגד (פיקציה משפטית) בעל ישות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה, מפעליה, או חבריה. מדובר בגוף משפטי הכשר לפעולות, חיובים וזכויות, והוא יכול לכלול אדם אחד או יותר.
התכלית העיקרית של החברה היא האפשרות להתאגד במסגרת אחת של מספר משקיעים לצורך השאת רווחים לבעליה.
בעלות בחברה נוצרת עקב החזקה במניות, שהן נייר ערך. כמשתקף מתכליתן, חברות הן לרוב גופים עסקיים שמייצרים טובין, מספקים שירותים או מעורבים בעקיפין בפעילות עסקית.
ישנם מספר סוגי חברות: חברה ממשלתית, חברה לתועלת הציבור (נפתחת במקום עמותה),  והעיקרית היא חברה רגילה אשר בסופה יצויין בע"מ (שמה של חברה, שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, כאמור בסעיף 35, יכלול בסופו את הציון "בערבון מוגבל" או "בע"מ").
הגבלת אחריות מהי?
סעיף 35 (א) לחוק החברות קובע כי אחריות בעלי המניות לחובות החברה יכול שתהיה לא מוגבלת, והדבר יצוין בתקנון; היתה אחריות בעלי המניות מוגבלת, יפורט אופן ההגבלה בתקנון.
(ב)  היו מניות החברה בעלות ערך נקוב, אחראים בעלי המניות לפרעון הערך הנקוב לפחות, אלא אם כן נתקיים האמור בסעיף 304.
 – חברות אשר האחריות של הבעלים לחובות החברה הינן מוגבלות (אם זאת קיימים מצבים אשר בהן על פי החוק הישראלי יהיה חייב בעל החברה, דירקטור או נשוא תפקיד בחובות החברה באופן מלא או חלקי).
 
מה ההבדל בין חברה בע"מ לחברה שאינה בע"מ?
ככל שחברה אינה כוללת את הסיומת בערבון מוגבל תהיה חייבת חובות ההעולים על נכסי החברה והון החברה אזי בעלי המניות בה יהיו חייבים בחובותיה כדי חלקם במניות החברה וזאת בניגוד לחברה בע"מ.
 
בעלי המניות בחברה – בעל מניה בחברה פרטית הוא מי שרשום במרשם בעלי המניות, או מי שאוחז בשטר מניה.
בעל מניות בחברה ציבורית הוא:
מי שלזכותו רשומה אצל חבר בורסה מניה ואותה מניה נכללת בין המניות הרשומות במרשם בעלי המניות על שם חברה לרישומים.
מי שרשום כבעל מניה במרשם בעלי המניות.
מי שאוחז בשטר מניה.
 
 
 
 
זכויות של בעל מניות
הזכות למכור את מניותיו.
הזכות להשתתף בקבלת החלטות של החברה, כלומר להצביע באספת בעלי מניות בעניין החלטות שונות הנוגעות בפעילות החברה.
קבלת דיבידנדים מהחברה.
הזכות לקנות מניות נוספות שהחברה מנפיקה בדרך של זכויות.
קבלת נכסים בעת פירוק החברה ותשלום כל החובות לנושים השונים.
הזכות למידע: לבעלי מניות זכות עיון במסמכי החברה כמו פרוטוקולים של אסיפות הכלליות.
עיון במסמכי החברה: בעל מניה זכאי, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה ונוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האספה הכללית (בחברה פרטית - אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האספה הכללית של החברה).
מידע על גמול לדירקטורים: דירקטוריון של חברה פרטית חייב לפי דרישה של בעל מניה אחד או יותר, שלו 10% מכוח ההצבעה בחברה, להמציא לו הודעה מאומתת בידי רואה חשבון המבקר של החברה ובה פירוט מלא של כל התשלומים ששילמה החברה לכל אחד מהדירקטורים.
הזכות לקבלת תקנון ודוחות כספיים: כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה העתק מהתקנון והעתק מהדוחות הכספים.
רשות לערוך הסכמים: בעלי מניות רשאים לערוך ביניהם הסכמי הצבעה.
הזכות במקרה של קיפוח: אם החברה התנהלה בצורה של קיפוח לאחד מבעלי המניות רשאי בית המשפט לפי בקשת בעל המניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו.
חובות בעלי המניה
בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה.
בעל מניה ימנע מלקפח בעלי מניות אחרים.
חובת בעל שליטה וכוח הכרעה לפעול בהגינות.
דירקטוריון -
הוא אורגן של החברה אותו ממנים בעלי המניות בחברה. חברי הדירקטוריון עוסק בגיבוש האסטרטגיה של החברה ומפקח על פעילותו של מנהלה הכללי. דירקטורים עשויים לקבל שכר על פעילותם בדירקטוריון, ויש המכהנים בגוף זה ללא שכר.
בחברה פרטית יכול שיהיה דירקטוריון המונה אדם אחד.
סמכויות הדירקטוריון
סמכויות הדירקטוריון נגזרות משני מקורות. האחד הוא חוק החברות, התשנ"ט-1999 והשני הוא תקנון החברה. כל האמור להלן כפוף לכך שתקנון החברה אינו סותר את הסמכויות המוקנות לדירקטוריון בחוק ומעניק לדירקטוריון את הסמכויות שאין להן התייחסות בחוק.
 
הדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה ומפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו.
קובע את תוכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן.
בודק את מצבה הכספי של החברה, וקובע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול.
קובע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר.
רשאי להחליט על הנפקה של איגרות חוב.
אחראי לאישור הדו"חות הכספיים.
מדווח לאספה השנתית על מצב ענייני החברה ועל התוצאות העסקיות.
ממנה ומפטר את המנהל הכללי.
מחליט בעסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון.
רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של החברה.
רשאי להחליט על חלוקת דיבידנד.
יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת.
 
יושב ראש הדירקטוריון -
יושב ראש הדירקטוריון מנהל את ישיבות הדירקטוריון. במצב של שוויון בהצבעות מועצת המנהלים יינתן ליו"ר הדירקטוריון קול הצבעה נוסף.
בחברה פרטית שניירות ערך שלה אינן נסחרות בבורסה, אין חובה למנות יושב ראש דירקטוריון.
 
מנהל כללי (מנכ"ל) -
מנהל כללי (בראשי תיבות: מנכ"ל) הוא אדם המחזיק במשרה ניהולית בגוף פרטי, ציבורי או ממשלתי. מעל למנכ"ל בהיררכיה הניהולית יכולים להימצא רק הדירקטוריון (בחברה עסקית), המייצג את הבעלים או את בעלי המניות, שבראשו עומד יו"ר הדירקטוריון; ועד ההנהלה (בעמותה או במלכ"ר אחר), המייצג את חברי העמותה; ופוליטיקאי, דוגמת שר או ראש עירייה או מועצה (בגוף ממשלתי או ציבורי), הנבחר על ידי הציבור. במדינות דוברות אנגלית ייקרא המנכ"ל CEO, קיצור של Chief Executive Officer, או Managing Director. לעיתים התואר המקביל למנכ"ל הוא President. כאשר מדובר במשרה ציבורית נקרא התפקיד Director General.
 
מנכ"ל של חברה פרטית הוא ראש החברה ועליו מוטלת האחריות הגדולה ביותר לביצועיה. עיקר פעילותו של המנכ"ל היא קבלת ההחלטות וקביעת אסטרטגיה להנהלת החברה, שעל פיהן יפעלו העובדים תחתיו. דאגתו של המנכ"ל נתונה לכול: החל במימון תפעולו השוטף של העסק, עבור בייצור המוצר (בחברה תעשייתית) ובניהול מערך העובדים ונכסיה של החברה, וכלה בשיווק המוצר.
 
קיים גם התואר "מנכ"ל משותף" (באנגלית, "Partner-CEO"). הגדרה זו ניתנת לכל אחד מראשי החברה (בדרך כלל, שניים) בארגונים בהם ישנם מספר מנהלים כלליים שווי זכויות וחובות.
 
התואר "מנכ"ל זמני" או "מנכ"ל בפועל" מתייחס לאדם שבעלי החברה מגייסים לראש צוות ההנהלה במקום מנכ"ל שהתפטר או כזה שפוטר, בדרך כלל לתקופה קצרה יחסית ולמטרה מוגדרת. תפקיד זה קיים בעיקר בארצות הברית ובאירופה (Acting CEO) ופחות בישראל.
 
סגנו של המנכ"ל הוא סמנכ"ל (ראשי תיבות של "סגן מנהל כללי"). כאשר ישנם מספר סמנכ"לים, כל אחד יקבל תוספת לתואר בהתאם לתפקידו בארגון: "סמנכ"ל ייצור" הוא האחראי על הייצור, "סמנכ"ל שיווק" הוא האחראי על השיווק, וכדומה.
 
תקנון החברה –
פרק שני לחוק החברות קובע כי לכל חברה יהיה תקנון בהתאם להוראות הפרק,
דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם על כן ניתן לשנותו או בהסכמת רוב בעלי המניות ו/או ברוב שנקבע בתקנון עצמו (על כן ניתן לשריין ביצוע פעולות מסוימות על ידי בעל מניות רוב טרם ביצוע שינוי בהחזקת מניותיו וכך להביטח נושרים החשובים לו כלכלית).
תקנון החברה יכלול את הפרטים האלה:
 
          (1)  שם החברה;
          (2)  מטרות החברה;
          (3)  פרטים בדבר הון המניות הרשום כאמור בסעיפים 33 ו-34;
          (4)  פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35.
 
פרטים שניתן לכלול בתקנון -
(1)  הזכויות והחובות של בעלי המניות ושל החברה;
(2)  הוראות לענין דרכי ניהול החברה ומספר הדירקטורים;
(2א) הוראות ממשל תאגידי מההוראות המומלצות המפורטות בתוספת הראשונה, כולן או חלקן; השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד ששינוי הנוגע לחברות ציבוריות או לחברות איגרות חוב, ייקבע בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך;
(3)  כל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדירו בתקנון.
שינוי תקנון
20.  (א) חברה רשאית לשנות את תקנונה בהחלטה שהתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה, אלא אם כן נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר או אם נתקבלה החלטה כאמור בסעיף 22.
          (ב)  נקבעה בחוק זה הוראה שניתן להתנות עליה, או נקבעה הוראה בתקנון לפיה דרוש רוב מסוים לשינוי הוראות התקנון, כולן או מקצתן, לא תהא החברה רשאית לשנות את ההוראה האמורה אלא בהחלטה שתתקבל באסיפה הכללית באותו רוב מסוים או ברוב המוצע, לפי הגבוה מבין השניים.
          (ג)   היו מניות החברה מחולקות לסוגים, לא ייעשה שינוי בתקנון שיפגע בזכויותיו של סוג מניות ללא אישור אסיפת אותו סוג, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון; לענין קבלת החלטות באסיפת סוג יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשינויים המחויבים.
 
          (ד)  על אף הוראות סעיף זה, שינוי בתקנון המחייב בעל מניה לרכוש מניות נוספות או להגדיל את היקף אחריותו, לא יחייב את בעל המניה ללא הסכמתו.
 
תוקף השינוי ודיווח
21.  (א) שינוי התקנון, למעט שינויים כאמור בסעיף 40, תקף מיום קבלת ההחלטה על כך בחברה או במועד מאוחר יותר שקבעה החברה בהחלטתה.
          (ב)  חברה שקיבלה החלטה על שינוי תקנונה, תמסור לרשם את נוסח ההחלטה בתוך ארבעה עשר ימים ממועד ההחלטה.
הגבלת אפשרות שינוי התקנון (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005
22.  (א) חברה רשאית להגביל בתקנון או בחוזה אחר את סמכותה לשנות את התקנון או הוראה מהוראותיו, אם נתקבלה על כך החלטה באסיפה כללית, ברוב הדרוש לשינוי הוראות התקנון.
          (ב)  דין החלטה שנתקבלה כאמור בסעיף קטן (א), כדין החלטה לשינוי התקנון ויחולו עליה הוראות סימן זה.

הערה

המידע המופיע באתר זה הינו מידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת, וכל מקרה לגופו.

אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.